#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צה. 1 פשיעה בבעלים האם חייב לשלם. ובמה זה תלוי?	נחלקו בזה רב אחא ורבינא חד אמר חייב וחד אמר פטור. מ''ד חייב סובר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו, ואין זה על שומר חינם, ובש&quot;ש ובשואל לא מוזכר חיוב בפשיעה. ומאן דפטר סבר מקרא נדרש לפניו ולפני פניו וקאי גם על שומר חינם שנפטר, ושם זה בפשיעה.	בבא מציעא צה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צה: בשכירות בבעלים מתי בעינן שיהיו הבעלים עמו ומנין? והאם צריכים שיעשו באותה מלאכה?	"רב המנונא אמר לעולם הוא חייב עד שתהא פרה וחורש בה חמור ומחמר אחריה ועד שיהיו בעלים משעת שאילה עד שעת שבורה ומתה. ואיתותב רב המנונא (בשני הדינים שלו).<p dir=""rtl"">אלא אפ' לא היו הבעלים אלא בשעת שאלה מספיק, אבל בשעת שבירה לבד חייב. ונלמד זה לאביי [שס&quot;ל כר' יאשיה שצריך מקור לחלק] &quot;בעליו אין עמו&quot; משמע בין בשעת שאלה בין בשעת שבירה אבל אם רק באחד פטור, וכתיב &quot;בעליו עמו לא ישלם&quot; אבל אם רק באחד כן ישלם. ורבא [סובר כר' יונתן שבסתמא זה מחולק ולכן] &quot;אם בעליו עמו לא ישלם&quot; משמע אפ' במקום אחד שבעליו עמו, לא ישלם, וכתיב &quot;בעליו אין עמו שלם ישלם&quot; משמע אפ' במקום אחד שאינו עמו, ישלם. ולכן אמרינן היה עמו בשעת שאלה אינו צריך להיות עמו בשעת שבירה אבל היה בשעת שבירה צריך להיות בשעת שאלה, ואין לומר להיפך שכך מסתבר שבשעת שאלה כבר התחייב במזונות.</p><p dir=""rtl"">רב אשי אומר מרישא דקרא &quot;וכי ישאל איש מעם רעהו&quot; ואין רעהו עמו אבל אם רעהו עמו פטור. [ומבלי הפסוקים אם בעליו עמו ובעליו אין עמו היתי אומר אורחא דקרא הוא, אבל אחר שאנו יודעים הדין, מדוייק מהרישא.] </p>"	בבא מציעא צה:		
